נקודה מהזוהר לפרשת בהעלותך

אחת המצוות הפחות מובנות בנוגע ללווים היא שבשעת הכשרתן לעבודה היה צורך להסיר את כל שערם. בעוד שגם נזיר מגלח את שערו, הרי שהסרת השיער באופן מלא היא חובה רק בשני מקרים, הלווים בפרשתנו ובמקרה של מצורע שנטהר מטומאתו, ופרשנים רבים עוסקים בשאלה אילו שערות היו צריכים הלווים להסיר, איך יתכן שהם גלחו בתער את כל בשרם (הרי אסור להתגלח בתער!!) ועוד... חכמים אף מספרים שהסרת השיער היתה אחד הדברים שגרמו לקרח למרוד, שהוא הרגיש שעשו אותו כדלעת נטולת שיער וגם בשל כך, והעלבונות שהטילה בו אשתו, הוא יצא נגד משה ואהרון. ואכן, מדוע בעצם שטקס הכשרת הלווים יכלול בתוכו הסרת שיער מוחלטת וגמורה שכזו? הכוללת לפי פרשנים מסויימים הכל- פאות, גבות, שיער מוצנע וכדומה...

הזוהר הקדוש מביא זווית עמוקה על מצוות הסרת השיער ללווים- "הרי רצה לטהר אותם ולקשור אותם למקומם הנכון, מכיוון שהם מצד השמאל והדין וכל מי שבא מצד הדין, אסור לו לגדל שיער... כי הוא מרבה דין בעולם. וזו הסיבה שאשה, שגם היא כך, צריכה להסתיר את שערה ולכסות ראשה, שלא יראה שערה לחוץ. ובצורה זו מתברכים כל אלו שבאים מצד הדין...". השיער מסמל את הדין, ואורכו מראה על ריבוי דינים, ולכן למי שבקרוב בשורשו לצד הדין יש צורך להוריד/ להסתיר את השיער, כדי להוריד ברכה ולהתקשר למקומות העליונים. הסרת השיער של הלווים בזמן חנוכת עבודתם נועדה כדי להמשיך עליהם כמה שיותר מצד החיובי, בניגוד לטבעם הפנימי. הסתרת הדין מועילה לחיבור שכולו אור.